האם יש צורך באתרי הכרויות ליפים בלבד?

מאת דודי לסרי

עלייתו לאוויר של אתר הכרויות המיועד ליפים ויפות בלבד, וההתעניינות הרבה שגילו בו גופי התקשורת הגדולים, גררה מספר שאלות מהותיות הנוגעות לעצם קיומו. דודי לסרי מתייחס במאמר זה לכמה משאלות אלו כפי שמצאו ביטוי בתגובות טוקבקיסטים ברשת.



בשנים האחרונות הולכת הרשת ומוצפת באתרי הכרויות. עוד ועוד אתרי הכרויות צצים ממש כמו פטריות אחרי הגשם. אם בתחילת האלף היו מספר בודד של אתרי הכרויות ישראלים הרי שכיום ישנם עשרות רבות. בתחילה פנו אתרי ההכרויות אל כלל הציבור, אך עם השנים החלו להתפתח נישות של אתרים המיועדים לחתכי אוכלוסיה ספציפים. כדוגמה ניתן להביא אתרי הכרויות המיועדים לקהילה ההומו-לסבית, אתרי הכרויות לדתיים, אתרים לסטודנטים בלבד, אתרים המיועדים לאלו שלא מחפשים בהכרח קשר ארוך טווח ומעוניינים בעיקר בסטוצים וכו'.



לאחרונה הושק אתר שפתח נישה חדשה של אתרי הכרויות המיועדים לאנשים יפים בלבד. המהלך גרר קולות שהעלו טענות שאין בכלל צורך באתרים כאלו, שלאתרים מסוג זה אין בכלל זכות קיום מוסרית או שעצם ההגדרה של המושג יופי אינו מאפשר בכלל יצירת נישה כזאת. הנישה אגב צברה תאוצה ואתרים נוספים בז'אנר כבר החלו לצוץ.



הטענה: "אנשים יפים פשוט לא צריכים אתרי הכרויות".



מדובר בהכללה גורפת שאינה נכונה לגבי כלל האנשים. זה כמו לטעון ש"כל היפנים אוהבים סושי" או ש"כל הג'מאייקנים אצנים מצטיינים". עצם העובדה שאדם נראה טוב אינה מספיקה בכדי להסיק אוטומטית שהתקשרות עם בני זוג היא דבר שבא לו בקלות. בין אם מדובר בביישנות, בררנות או סיבות אחרות גם אנשים יפים יכולים להעזר בשרותיהם של אתרי הכרויות מסוג זה.



גם אם נניח לרגע שהטענה היתה נכונה ואנשים שנראים טוב היו ללא שום ספק נטולי בעיות בתחום הרומנטי, הרי שאתרים מסוג זה פותחים בפניהם היצע כמותי שעולה בהרבה על כמות בני הזוג הפוטנציאלים אותם הם יכולים לפגוש מחוץ לרשת.



מלבד זאת, ישנן בחורות יפהפיות שסובלות מכך שגברים רבים פשוט חוששים להתחיל איתן כשמדובר ביצירת הקשר הראשוני פנים אל פנים, חשש שמתפוגג כמעט לחלוטין כאשר עוברים לזירה האינטרנטית.



הטענה: "מדובר בקונספט רדוד/אתרים כאלו הם חסרי זכות קיום מוסרית".



כשאדם מחפש בן זוג פוטנציאלי ברוב המקרים הסינון הראשוני שיעברו אצלו המועמדים יתבסס על מראה, בין אם במודע או שלא במודע. זה נכון בחיי היום יום בבתי קפה, בפאבים או סתם ברחוב. זה נכון גם באתרי הכרויות שם תוצאות החיפוש מניבות עמודים ובהם פרופילים רבים של משתמשים, שלרוב נתפחים ונקראים רק אם התמונה המוצגת מוצאת חן בעייני המחפש. לא סתם מנועי החיפוש באתרי הכרויות כוללים לרוב אפשרות להציג רק חברים בעלי תמונות. אותו פרמטר סינון ראשוני מקבל אמנם דגש רב יותר באתרים אלו, אך לאחר הקבלה לאתר מדובר באתרי הכרויות לכל דבר בהם ניתן לחפש בן זוג על פי כל פרמטר אפשרי כמו תכונות, תחומי עניין וכו'.



הטענה: "יופי הוא מושג אמורפי ולכן בלתי אפשרי לבסס עליו קריטריון קבלה"



בעוד אדם חובש כיפה עונה בקלות להגדרת קהל היעד של אתרי הכרויות לדתיים, יופי אינו מושג אבסולוטי שניתן למדוד לפי קנה מידה מוסכם וברור. הפתרון לבעיה זאת טמון במודל הווב 2.0 שהפך נפוץ באינטרנט בשנים האחרונות, ובו הגולשים עצמם לוקחים חלק פעיל בניהול התכנים באתרים ובהשפעה על פרמטרים נוספים. המודל הנכון אם כך לקבלה לאתרי הכרויות מסוג זה הוא בשיתוף כלל משתמשי האתר בשיפוט והחלטה לגבי מועמדים. שיכלול מספר כה רב של דעות נותן מענה ראוי לאתגר זה.

דודי לסרי הוא מיזמי אתר הכרויות יפים-יפות

מקור המאמר: http://www.articles.co.il/